[vc_row][vc_column width="1/2"][vc_column_text]

בוקר בפריז

בוקר יום ראשון בפריז ,  מזג אויר סגרירי ,מתאים להתכרבלות

תחת השמיכה עם כוס קפה חם.

אני מחליטה לפנק את האיש שלי באספרסו למיטה .

ההחלטה לרדת ללובי של המלון הייתה פשוטה, מעיל על הכותונת

, נעלי בית לחיצה על כפתור המעלית ,והנה אני בלובי .

קונה קפה ועולה.

לדאבוני  המלון  עדיין בתרדמה כללית .הרהרתי לעצמי ,

טוב אעלה לחדר.

ואז נזכרתי שיום לפני ראיתי קפה בפינת הרחוב .

לאחר רגע של מחשבה מצאתי את עצמי פוסעת

במרץ לעבר בית הקפה שבפינה , להפתעתי גם בית הקפה סגור.

חשבתי לעצמי, אין מה לעשות …נרד יותר מאוחר לקפה יחדיו.

התחלתי לפסוע  חזרה למלון ,ולאחר הליכה

של כ 5 דקות אני מבחינה כי נעלמה מעיני סמטת  המלון ,

ניסיתי לחזור חזרה בדרך שבאתי , אך לא.

אין לי מושג איפה אני וכך אני מוצאת את עצמי פוסעת

ברחובות פריז בחיפוש נואש אחרי המלון שהיה כפסיעה

מבית הקפה .

לאחר שנואשתי מלחפש  עצרתי  מונית לכתובת המלון

שהייתה עמי בכיס המעיל.

"וואו , אילו רק היה לי את המכשיר המהמם ,

הקומפקטי   של הנדפרסו ,

המכשיר ההיברידי , יכולתי להתכרבל במיטה

עם האיש שלי ועם האספרסו שלי

מבלי לשוטט ברחובות …"

זה היה או חלמתי חלום…?

[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row][vc_row][vc_column][vc_single_image image="3065" img_size="300 X 300"][/vc_column][/vc_row]